שאלתיאל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.לפנינו ערעור, שהוגש ביום 8.8.13, על החלטות כב' הרשם אורי פוני מיום 9.6.13, 7.7.13 ו – 7.8.13 בתיק 22243-02-13, שבו הוגשה ביום 6.11.12 תביעה על סכום קצוב (5,362 ₪) נגד המערערת על ידי המשיבה (להלן – התביעה), לאחר שביום 25.2.10 נשלח למערערת מכתב אתראה.

2.על פי כתב התביעה, המערערת התקשר עם המשיבה בהסכם לצורך קבלת שירותי הרט"ן, אשר לפיו התחייבה המערערת לשלם עבור השירות ועבור שדרוג מכשיר הטלפון שסופק, וכן להשתמש בשירותי המשיבה במשך זמן קבוע ומוסכם מראש (להלן – ההסכם).

התביעה הוגשה לאחר שהמשיבה סברה כי המערערת הפרה את ההסכם ונותרה חייבת למשיבה את הסכום של 5,362 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.

3.המערערת הגישה התנגדות לביצוע התובענה, (אשר הוכתרה על ידה, בטעות, כהתנגדות לביצוע שטר), ובה טענה כי העסקה נשוא ההסכם בוצעה באמצעות סוכן של המשיבה, מר עוז סגן, שהגיע אל המערערת לביתה והונה אותה.

לאחר שהתרמית נתגלתה – ביקשה המערערת לבטל את העסקה, הן בעל פה והן בכתב, אך ללא הועיל , כי המשיבה סירבה לעשות כן.

המערערת גם טענה כי חתימתה זויפה, וכי היא עומדת לתבוע את המשיבה על כל עוגמת הנפש.

להתנגדות צורפה התכתבות בין המערערת לבין המשיבה.

4.ההתנגדות הועברה לדיון בפני כב' הרשם א. פוני, והדיון נקבע ליום 9.6.13.

ביום 9.6.13, בהיעדר התייצבות המערערת, ניתן פסק דין על ידי כב' הרשם פוני שבו נדחתה ההתנגדות.

כב' הרשם מצא לנכון להוסיף כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שציינה המערערת עצמה בבקשתה, וכי דינה של ההתנגדות להידחות "לאור התצהיר הסתמי והכוללני שהגישה הנתבעת בתמיכה לבקשה" (להלן – ההחלטה הראשונה).

5.ביום 3.7.13 הגישה המערערת בקשה לביטול ההחלטה הראשונה, בטענה כי לא קיבלה שום הזמנה לדיון.

בהחלטתו מיום 7.7.13 (להלן – ההחלטה השנייה), קבע כב' הרשם פוני כי לאור הרישומים בתיק המערערת מהם עולה כי היא הוזמנה כדין, ובהיעדר התייחסות המערערת לאי ההתייצבות – הבקשה לביטול ההחלטה הראשונה נדחית.

6.ביום 29.7.13 נדחתה בקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטה השנייה (החלטה אשר איננה נשוא הערעור שלפנינו).

7.ביום 31.7.13 הגישה המערערת בקשה שכותרתה "בקשה לביטול החלטה לדחיית התנגדות לביצוע שטר לפי תקנה 214א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984", ובה חזרה על טענתה כי ההזמנה לדיון ביום 9.6.13 לא נמסרה לה כדין , ולכן ביקשה לבטל את ההחלטה הראשונה.

בסעיף 24 לבקשה הוסיפה המערערת, כי טענת הזיוף כשלעצמה יש בה כדי לקבל את ההתנגדות , ולהעביר את התיק לדיון על מנת לברר לגופן את טענותיה.

8.בהחלטתו מיום 7.8.13 (להלן – ההחלטה השלישית) קבע כב' הרשם א. פוני:

"מעיון בתיק עולה כי הנתבעת כבר הגישה בקשה לביטול ההחלטה מיום 9.6.13 וזו נדחתה בהחלטה מיום 7.7.13.

אף בקשה לעיון חוזר נדחתה בהחלטה מיום 29.7.13.

בנסיבות אלה הבקשה נידחת".